הזעת יתר ברגליים

הזעת יתר ברגליים

אחת התופעות המעיקות ביותר היא הזעה מוגברת בכפות הרגליים, תופעה המכונה בספרות הרפואית באנגלית Plantar ומוגדרת כהזעת יתר מוקדית. קיימים מספר פתרונות לטיפול בתופעה בהן הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס, דיספורט או קסיאומין), שימוש במכשירים המבוססים על זרמים חשמליים שמשבשים את פעולת בלוטות הזיעה וגורמים לייבוש הרגליים, משחות המכילות אלומיניום כלוריד ועוד. במאמר זה נסקור בהרחבה את הטכניקה היעילה ביותר לריפוי הזעת יתר המכונה ניתוח סימפטוקוטומיה לומבר (LUMBAR) אנדוסקופיה המבוצע תחת הנחיית וידאו.

בניתוח לומבר מפרידים או שמים מעצור (קליפס) בהסתעפויות מוגדרות של עצבי הסימפטיה. טכניקת לומבר הומצאה עוד בשנת 1924 על ידי מנתח ארגנטינאי בשם ד”ר חוליו דיאז, אשר זכה להכרה בין לאומית בשל פיתוח השיטה. חשוב להדגיש כי בטרם תשקלו לעבור ניתוח הזעת יתר ברגליים חובה לבחון את כל הדרכים האפשריות האחרות.

המלצת המערכת

למרות שתרופות ותכשירים נותנים פתרון מסוים, ההמלצה היא לעבור טיפול במרפאה נגד הזעת יתר או על ידי הזרקת בוטולינום טוקסין או באמצעות ניתוח. התייעצו עם הרופאים שלנו שמנוסים בכל שיטות הטיפול.

 


ניתוח הזעת יתר ברגליים אנדוסקופיה לומבר משולב וידאו

ניתוח הזעת יתר ברגליים מבוצע תחת הרדמה כללית. במהלך הניתוח מפרידים או קושרים קליפסים בהסתעפויות של מערכת הסימפטיה אשר נמצאת בשני צידי עמוד השדרה, מאחורי עורק האורטה (אבי העורקים) והוריד הראשי (Hollow vain) התחתון באזור של עמוד השדרה. בכדי להגיע אל העצב, מבוצע חתך של 2 ס”מ בצד ועוד שני חתכים של 0.5 ס”מ אשר דרכם מחדירים את האנדוסקופ (מכשיר בקוטר של עפרון) המחובר למוניטור (מסך צפייה). כדי לקבל מראה ברור של עצבי הסימפטיה, משחררים גז (CO2) אל תוך חלל הרטרו-פריטונלי (צפקת).

נפח ההפרדה של מערכת הסימפטיה או מספר מדויק של הסתעפויות עצבים והטכניקה בה ישתמש המנתח (הפרדה או חסימה בקליפסים) תידון ותתבצע לפני הניתוח באופן ספציפי פרטני מול כל מטופל ובהתאם למאפייניו האישיים. ניתוח הזעת יתר ברגליים מצריך אשפוז יום. לאחר הניתוח תורגש עייפות או כאבים באזור הבטן, על הכאב מתגברים באמצעות משככי כאבים. הכאבים יכולים להמשך 5 ימים. רוב המנותחים חוזרים לשגרת חיים כבר לאחר 72 שעות. בשביל לחזור לשגרה יותר מאומצת כמו פעילות ספורטיבית יש להמתין כ- 3 שבועות. את העור תופרים עם חוטים נספגים כך שאין צורך להסיר תפרים אחרי הניתוח. לאחר שלושה ימים, החתך יכול להיחשף ואפשר גם שיירטב, הצלקות שנשארות לאחר הניתוח הן מינימאליות.

 


תוצאות הניתוח, תופעות לוואי וכאבים

תוצאות - תוצאות הניתוח ניכרות מיד, המנותחים מתעוררים מהניתוח עם רגליים יבשות. היות וברמת הלומבר (עמוד שדרה) העצב אינו יחיד אלא מסועף מאוד, הזיעה יכולה לחזור אולם עוצמתה נמוכה משמעותית. בכל אופן, הופעת זיעה ברגליים בכמויות מינוריות עלולה לתרחש חודשים ואף שנים מתום הניתוח ולא מיד.

הזעה מפצה - אחת מתופעות הלוואי היא אפשרות של זיעה מפצה. הסיכוי לכך גבוה יחסית ועומד על כ - 90%! הזעה מפצה אם תופיע תצא דרך אזורים אחרים בגוף אולם לא בכפות הרגליים.

תופעות לוואי, סיבוכים וסיכונים - לא קיים תהליך כירורגי שאינו חסין מפני סיכונים, ניתוח סימפטוקומיה רטרו פריטונלית אנדוסקופיה אינה יוצאת מהכלל ובין תופעות הלוואי, הסיכונים והסיבוכים מהניתוח ניתן למנות: כאבים, שטפי דם, שפיכה ירודה – אצל הגברים השפיכה הירודה היא סיכון בניתוחים קונבנציונאליים, בניתוח משולב וידאו הסיכון קטן הרבה יותר ומדובר במצב הפיך לחלוטין. קיימים גם סיבוכים שנלווים להרדמה הכללית.

מתי לא מומלץ לבצע ניתוח הזעת יתר ברגליים - כאשר אין אפשרות לטפל בעצב עקב תנאים מקומיים כמו פיברוסזיס (ליפת), דלקות או ניתוחים קודמים. בתנאים אלו כדאי לוותר על ניתוח לומבר ולעבור ניתוח מסורתי או טיפול בבוטולינום.

 


הזעה ברגליים שאלות ותשובות

ש. היכן עוברים ניתוח הזעת יתר?

ת. בדרך כלל במרכז רפואי או במרפאה שבה יש חדרי ניתוח מאושרים ע”י משרד הבריאות, לא ניתן לבצע את ההליך בחדר טיפולים אמבולטורי היכן שמבצעים למשל טיפולי בוטולינום.

ש. מי מבצע ניתוח הזעת יתר ברגליים?

ת. בדרך כלל מנתח כירורגי שמנוסה בסוג ניתוחים מסוג זה, נעזרים גם ברופא מרדים וגם עם מומחה למכשור בנוסף לאחיות חדר ניתוח.

ש. האם צריך להישאר מאושפזים לאחר הניתוח הזעת יתר בכפות הרגליים?

ת. סימפטוקומיה בחלל החזה יכולה להתבצע בצורה אמבולטורית (שש שעות החלמה בקליניקה ולאחר מכן משתחררים). בניתוח לומבר להזעת יתר ברגליים בכל מקרה נשארים לאשפוז של לפחות יום אחד.

ש. מתי אפשר לחזור לשגרה?

ת. אפשר לחזור לשגרה כבר לאחר 3 ימים, אך בכדי לשוב לפעילות ספורטיבית יש להמתין כ- 3 שבועות.

ש. האם הקליפסים שנשארים בגוף יכולים להפעיל את גלאי המתכות בשדה התעופה?

ת. הקליפסים עשויים מטיטניום, חומר מתכתי שעושים בו שימוש נרחב ברפואה. חומר זה אינו גורם להפעלת חיישנים או להפרעות מגנטיות ולכן אינו מפעיל את גלאי המתכות.

ש. האם אפשרי לצפות מראש הזעה מפצה וגם היכן היא תופיע?

ת. לא בדיוק. אצל אנשים שהזיעו בגוף בצורה נורמאלית לפני הניתוח ישנה סבירות גבוהה יותר להזעה מפצה.

 


טיפולים אחרים להזעת יתר ברגליים

הזרקת בוטולינום טוקסין - בוטוקס, דיספורט וגם קסיאומין יעילים גם לטיפול בהזעת יתר ברגליים, את ההזרקות מבצעים במספר נקודות בכפות הרגליים לרוב תחת הרדמה מקומית שדי כואבת (כדי להימנע מכאב אפשר לאלחש את המקום לפני זריקות ההרדמה או באמצעות משחה או ע״י שימוש במאלחשים שמקררים את האזור לפני ביצוע הזריקות). יעילות הטיפול גבוה יחסית לשאר שיטות הטיפול המפורטות כאן למטה אולם חסרונו הגדול של טיפול ברעלן הוא האפקט הזמני של כשישה חודשים לאחריו תשובו להזיע ברגליים. חסרון נוסף של זריקות בוטוקס ברגליים הוא מחירו הגבוה יחסית שנע סביב ה - 4,500 ש”ח וצפונה, עלות הטיפול מורכבת מכמות החומר שצריך להזריק ברגליים ובמקצועיות של הרופא המטפל.

תמיסות ותכשירים למניעת הזעת יתר ברגליים – תכשירים המבוססים על תמיסות אלומיניום, פורמלין, וכד’. המטופל עצמו יכול למרוח את התמיסות על המשטחים המזיעים. כאשר זיעת היתר היא מתונה או גבוהה, ספק אם המוצרים הללו יכולים לעזור.

שימוש במכשירים - משתמשים במכשירים המבוססים על זרימת מים בתוך מיכל שאליו שמים את היד או את כף הרגל למשך 30 דקות מספר פעמים בשבוע, המכניזם של פעולה זו אינה ברורה עד תום. דרוש לשם כך ציוד מיוחד. התוצאות של המכשירים (דריוניק, יונטופורוזיס ועוד) הם מוגבלות והזמן הרב שנידרש לטיפול גורם לו להיות פחות שימושי.

פסיכותרפיה לטיפול בהזעת יתר ברגליים – טיפול פסיכוטרפי יכול לעזור במניעת חרדות שהם חלק מהגורמים לתופעת הזעת היתר.

תרופות למניעת זיעה ברגליים - ניתן להשתמש בתרופות במקרים של הזעת יתר קלה ברגליים, השימוש בתרופות מוגבל, בגלל המינון הדרוש להפחתת הזעת היתר אשר מלווה בנזק בריאותי בלתי רצוי.