תרופות להזעת יתר

קיים מבחר מגוון של תרופות מרשם לבליעה, המרסנות את ההזעה המוגברת. באופן כללי התרופות מונעות את הגירוי של בלוטות הזיעה וכתוצאה מכך מתקבלת הקלה על היווצרות הזיעה. לכאורה הדבר נשמע פשוט: בלע תרופה ותפסיק להזיע. כמובן שהדבר הרבה יותר מורכב… תחילה, תרופות לבליעה אינן מתאימות לכל סוג של הזעת יתר, הן מותאמות לחולים עם סוג מסוים של הזעת יתר כמו הזעת יתר בפנים או הזעת יתר כללית. בנוסף, מומלץ לנסות קודם כל תכשירים נגד הזעה בהם אנהידרול פורטה ואם זה לא עובד אז ״ללכת״ על הזרקת רעלן הבוטולינום טוקסין (בוטוקס, קסיאומין או דיספורט שהן כולן שמות מסחריים של הרעלן ואשר מיוצרות ע״י חברות שונות) או לעבור טיפול במכשיר אפקטיבי כאשר ההזעה היא בבתי השחי (מירה דריי). אנשים הסובלים מ”הזעה מפצה” (מתרחשת לרוב לאחר ניתוח הזעת יתר) יחוו הצלחה באופן יחסי עם תרופות לבליעה.

המלצת המערכת

למרות שתרופות ותכשירים נותנים פתרון סביר יחסית, ההמלצה היא לעבור טיפול במרפאה נגד הזעת יתר על ידי הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס, דיספורט או קסיאומין), או באמצעות ניתוח, או על ידי מירה דריי (כאשר ההזעה בבתי השחי) או על ידי הריסת הבלוטות בעזרת מכשירים שמבוססים על אור לייזר. התייעצו עם הרופאים שלנו שמנוסים בכל שיטות הטיפול.

איזה תרופות מנטרלות הזעת יתר?

התרופות הנפוצות ביותר לריסון הזעת היתר הן תרופות אנטיכולינרגית (משחררות אצטילכולין כמעביר עצבי) הכוללות תרופות כגון: אוקסיבוטינין, גליקופירולט, בנזטרופין, אטרופין, סקופולאמין, Propantheline ,Hyoscyamine ואחרות. בגלל שהתרופות לריסון הזיעה לא נלמדו עד תום במבחני בקרה, השימוש בהן מתבסס בעיקר על ראיות שנצברו במשך שנים. מכיוון שתרופות לבליעה לא קיבלו את אישור ה- FDA האמריקאי, הן בעלות עבר משמעותי של שימוש התוויתי ובטוחות לשימוש רק לפי מרשם רופא, חולים רבים חוו הצלחה לא מבוטלת לאחר נטילת תרופות אולם יש גם הרבה חולים שחוו אכזבה.

כיצד פועלות התרופות?

תרופות תרופות אנטיכולינרגית אינן משפיעות על מערכת העצבים המרכזית. השפעתן חוסמת את שידור האותות והמסרים הכימיים שאחראיים להזעת היתר (אצטילכולין). השימוש בתרופות אנטיכולינרגית עשוי לגרום לתופעות לוואי לא פשוטות כמו: פה יבש, עצירות, החלשות הטעם, ראייה מטושטשת, אצירת שתן ודפיקות לב. בתופעות הלוואי ניתן לטפל על ידי וויסות של מינון התרופה בהתאמה אישית. תופעות הלוואי הללו מוגדרות על ידי הרופאים כ- “צפויות, בשליטה, ומתונות בדרך כלל”. חולים עם גלוקומה (במיוחד גלוקומה בזוית חדה), אנשים הסובלים מעצירות או אנשים עם עבר של אצירת שתן אינם יכולים להשתמש בתרופות אנטיכולינרגית.

תרופות נוספות להזעת יתר

ישנן תרופות אחרות שמטפלות בהצלחה בחולים עם הזעת יתר חסמי ביתא כמו פרופרולול (Propranolol) שעובדים על “חסימה” פיזית של הפגנת לחץ. תרופות אלו פועלות על מערכת העצבים והן יעילות במיוחד עבור אנשים שחוו מקרים או אירועים כתוצאה של הזעת יתר (כמו כאלו שמזיעים בזמן ראיונות עבודה או כאשר מציגים אותם לפני אנשים), אך תופעות הלוואי של התרופות אינן מאפשרות שימוש ממושך בהן (אי יכולת הסתגלות לאפקט שקשור בסמי ההרדמה של התרופה). ישנם גם דוגמאות אחרות של מטופלים עם סוגים ייחודיים של הזעת יתר אשר מגיבים היטב למגוון אחר של תרופות כמו: גאבאפנטין, אינדומתאצין, קלונידין Clonidine ,Indomethacin ,Gabapentin אשר הראו יעילות רבה בהרבה מקרים ספציפיים של הזעת יתר.